<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימן י"ד</h1>
<h2>דף יד.</h2>
ולא ישכים לבית חבירו ויתן לו שלום קודם שיתפלל. וי"א אפי' במוצא את חבירו אם לא ישנה בדבורו דאמר ליה צפרא דמרי טב. וה"ה שאסור להתעכב עמו בדברים אחרים אם לא ישנה בדבורו ומפני שמשנה בדבורו יזכור שלא התפלל וכן דעת הראב"ד ז"ל. ובאותם מקומות שנהגו לתת שלום איש לחברו בב"הכ אחר אמן דהאל הקדוש נראה באמת כי מכאן יצא להם המנהג כי ע"כ נאסרו אם לא בשינוי דברים כאשר אמרנו ומכאן ואילך הותרו. ובתשובות לקמאי לא חששו חכמים אלא לענין כריעה אבל שלא בכריעה נותן שלום בכל לשון שירצה בין בדרך בין בבית הכנסת ואין בכך כלום. והכריעה אסורה איסור גמור אפי' בלא נתינת שלום קודם שיתפלל.
